אתגרים ותקווה: מעורבות חברתית של סטודנטיות פלסטיניות בישראל*
חלא מרשוד, מאיה ורדי ודפנה גולן
תקציר
מאמר זה מציג חלק ממחקר רחב שערכנו בשנים 2014–2015 בהשתתפות בוגרים ובוגרות של שלושה מוסדות להשכלה גבוהה בישראל שקיבלו מלגה עבור פעילות חברתית בתקופת לימודיהם. במחקר השווינו בין שני מודלים של פעילות חברתית: פעילות פרטנית במסגרת פר״ח, מפעל המלגות הגדול בישראל; ופעילות קבוצתית של היחידות למעורבות חברתית. כמו כן בחנו שתי תוכניות התנדבות ייחודיות של פר"ח המלוות בהדרכה ובליווי קבוצתי: אג'יק – אוהל המתנדבים בנגב, ותוכנית פר״ח למניעת אלימות מינית בליווי מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי אלימות מינית.
מטרת המחקר הייתה ללמוד כיצד תוכניות מלגות המשלבות פעילות חברתית השפיעו על הנכונות של הסטודנטיות להיות אזרחיות פעילות גם עם סיום לימודיהן כבוגרות צעירות. במחקר המשלב מתודולוגיה איכותנית וכמותנית מצאנו שני ממצאים עיקריים: הממצא הראשון הוא שבוגרות שפעלו במסגרת קבוצתית המשיכו להיות פעילות גם עם סיום הלימודים יותר מאלה שפעלו במסגרת פרטנית, וזכרו את הקבוצה כגורם המשמעותי ביותר לפעילותן. הממצא השני הוא שבוגרות ובוגרים פלסטינים אזרחי ישראל דיווחו כי נתרמו מאוד מפעילותם כסטודנטים, יותר מהסטודנטים היהודים. כחלק ממסקנות המחקר אנו מציעות לפתח תוכניות מעורבות חברתית ייחודיות לסטודנטים פלסטינים.
* תודה לקרן רוטשילד קיסריה על המענק שאפשר מחקר זה, ועל הליווי והתמיכה ביישום ממצאי המחקר.
| 28_no.5.pdf | 2.14 MB |