תום אשד / החוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, האוניברסיטה העברית

״כאז כן עתה״ – חסידי אומות עולם ויחסי החוץ של מדינת ישראל משנות השישים לשנות השמונים

גיליון 30 | 2021 | מכיתת הסמינר לארכיון: פרקים בהיסטוריה של מדיניות החוץ הישראלית

מאמר זה עוסק ברקע לייסוד התואר "חסיד אומות עולם" ולהקמת הוועדה לציון חסידי אומות עולם ביד ושם, ובוחן כיצד התייחסו חברי הוועדה לסוגיות מדיניות בדיוניה, למשל בדיונים על הכרה והוקרה של דיפלומטים לשעבר ואנשי ממשל.

התואר ״חסיד אומות עולם״, שמוענק על ידי הוועדה לציון חסידי אומות עולם ביד ושם באופן רשמי מאז שנת 1963, היה מראשיתו כלי דיפלומטי סמלי ביחסי החוץ של מדינת ישראל. התואר נועד להוות גשר בין ישראל לבין מדינות אחרות, ולאפשר להן לקיים יחסים דיפלומטיים תקינים על אף זיכרון השואה. למעשה, היוזמה להענקת התואר באופן רשמי נולדה מהחשש של ראשי המדינה כי משפט אייכמן בשנת 1961 והדגשת זוועות השואה יפגעו ביחסיה של ישראל עם מדינות אירופה. מהמאמר עולה כי משרד החוץ היה מעורב בפעילות הוועדה ובהענקת התואר בכלל, ונציג רשמי שלו ישב בה. אנשי משרד החוץ אף ניסו להביא באופן פעיל להכרה בדיפלומט מערב-גרמני כחסיד אומות עולם. כמו כן, ניכר כי טקסי ההוקרה למצילי היהודים נועדו לחזק את הקשרים בין ישראל למדינות אירופה.