הנחיות להגשת הצעות לגליונות מיוחדים

• אורך ההצעה לגליון מיוחד (לא כולל תקצירי המאמרים) לא תעלה על שני עמודים.
• יש לצרף תקצירים בעברית לכל המאמרים המוצעים במסגרת הגליון המיוחד. אורך כל תקציר לא יעלה על 300 מילה.  
• הההצעה תישלח כקובץ דיגיטלי לדוא"ל politika@mail.huji.ac.il, תוך אזכור שמות עורכי הגליון המיוחד המוצע, ושיוכם המוסדי. 

לאחר שתתקבל במערכת "פוליטיקה" הצעה לגליון מיוחד, תשובה תישלח מטעם עורכי כתב העת תוך שלושה חודשים לכל המאוחר (קבלה, דרישה לתיקונים והגשה מחדש, או דחיה).

הנחיות להגשת מאמרים בודדים כחלק מגליון מיוחד

מאמרים בודדים כחלק מגליון מיוחד יוגשו לכתב העת "פוליטיקה" רק לאחר שעברו את שיפוטו של מציע/ת הגליון המיוחד, ובהתאם להנחיות הבאות:

• אורך המאמר לא יעלה על 8,000 מילה.
• יש לצרף תקצירים בעברית ובאנגלית, אורך כל תקציר עד 300 מילה.
• יש לוודא כי המאמר אינו כולל פרטים מזהים, ובכללם הפניות לפרסומים אחרים של מחבר/ת המאמר.
• יש להגיש קובץ ובו דף שער, הכולל את פרטי המחבר/ת ושיוך מוסדי.
• המאמר האנונימי, התקצירים האנונימיים, ודף השער, יישלחו כקובץ דיגיטלי לדוא"ל politika@mail.huji.ac.il.

לאחר שתתקבל במערכת "פוליטיקה" הצעה למאמר שעבר את שיפוטו של מציע/ת הגליון מיוחד, המאמר יועבר בהקדם לקוראים ולקוראות חיצוניים לצורך חוות דעת מקצועית. תשובה למחבר/ת המאמר תישלח מטעם עורכי כתב העת תוך שלושה חודשים לכל המאוחר (קבלה, דרישה לתיקונים והגשה מחדש, או דחיה).

יש להגיש את המאמר בהתאם להוראות העריכה המופיעות מטה.

הוראות עריכה למאמר בודד במסגרת גליון מיוחד:

1. גוף המאמר:

• גופן דיוויד, רווח כפול.
• חובה להקפיד על מדרוג כותרות ולהבחין בין כותרת ראשית לבין תתי-כותרות. מומלץ לעשות זאת באופן הבא:
• כותרת ראשית (שם המאמר): דיוויד 16, מודגש.
• שם המחבר: דיוויד 14, לא מודגש.
• תתי-כותרות יסומנו באותיות (א. ב. ג.), בגופן מרים 12, לא מודגש.
• תתי-תתי-כותרות: יסומנו בספרות (3 .2 .1.), בגופן דיוויד 12, מודגש.
• כל שאר הכותרות: גופן דיוויד 12 מודגש, ללא סיעוף או מספור.
• בטקסט שאינו מספרי-סטטיסטי במהותו, ייכתבו במילים מספרים המבוטאים במילה אחת: תשעה ילדים; חמישים שנים; מיליון שקלים. מספרים אחרים ייכתבו בספרות: 21 בולים; 4,900 מהגרים.
• הדגשה: הדגשת טקסט חשוב תיעשה בגופן מודגש. שמות ספרים וכתבי עת בעברית יופיעו בגוף הטקסט, גם כן בגופן מודגש.
• הפניה לקוראים תיעשה בלשון רבים: ראו, השוו וכו'.
• יש להקפיד על שימוש במירכאות כפולות ("). מירכא בודדת (') תשמש רק כשיש מירכאות בתוך מירכאות.

2. הערות שוליים:

• יש למעט ככל האפשר בהערות שוליים.
• הערות השוליים יכללו מידע מבהיר לגבי הטקסט ובמידת הצורך גם מראי מקומות.
• הפניות למראי מקומות בהערות יובאו על פי המפורט להלן בסעיף 5א.

3 . תרשימים:

• לוחות ותרשימים יובאו בטקסט בצורתם הסופית.
• כל לוח וכל תרשים יישאו מספר וכותרת, ותהיה הפניה אליהם בגוף הטקסט. לוחות ותרשימים שהועתקו ממקור לועזי יתורגמו לעברית.
• חשוב לוודא שהתרשימים יהיו באיכות טובה וברזולוציה גבוהה.

4. ביבליוגרפיה:

א. הפניות בטקסט לפריטים ביבליוגרפיים

• ההפניות לפריטים הביבליוגרפיים יובאו בגוף המאמר בין סוגריים עגולים, ויכללו את שם המשפחה של המחבר/ים + שנת הפרסום. אם יש צורך בציון מספר עמוד, יש להביאו לאחר שנת הפרסום, כשלפניו נקודתיים. למשל: (סבן, Yadin, 2005 ;54 :2013).
• אם יש לפריט יותר משלושה מחברים, ייכתב רק שמו של המחבר הראשון, ואחריו המילה "ואחרים". בפריט לועזי ייכתב .et al: (בלאו ואחרים, 2009; Yahalom et al., 2005).
• הפניה לכמה פריטים של אותו מחבר תיכתב כך: (יעקובי, 2008 ;2001). הבחנה בין פריטים של אותו מחבר מאותה שנה תיעשה בעזרת הצמדת אותיות לשנת הפרסום: (דן, 2000א; 2000ב; Yona, 1997a; 1997b)
• הפניות לעיתונות היומית יירשמו כמו הפניות לספרים או למאמרים, על פי שם הכותב והשנה: (דן, 2000א). במאמרי מערכת ההפניה תיעשה על פי שם העיתון: (מעריב, 2005). 

ב. קישורים לרשת האינטרנט

• יש לבדוק את תקפות כל הקישורים לרשת האינטרנט ערב מסירת המאמר, ולהקפיד על כתובת מלאה. 

ג. רשימה ביבליוגרפית

• בסוף המאמר תובא רשימת הפריטים הביבליוגרפיים שאוזכרו במאמר, תחילה בעברית ואחר כך בלועזית.
• הרשימה תסודר בסדר אלפביתי. פריטים שונים של אותו מחבר יירשמו בסדר כרונולוגי, מן המאוחר למוקדם.
• שם מחבר המוזכר ברשימה יותר מפעם אחת, יופיע בפעם הראשונה בציון השם המלא, ובפעמים האחרות יומר שמו בקו: –––.
• השמות הפרטיים של המחברים יובאו במלואם.

ד. דוגמאות לרישום הפריטים ברשימה הביבליוגרפית:

ספרים

רבהון עוזי, וגלעד מלאך, 2008. מגמות דמוגרפיות בישראל, מרכז מציל"ה: ירושלים.

Anderson, Benedict, 1983. Imagined Communities: Reflections on the Origin and Spread of Nationalism, London: Verso.

מאמרים בקבצים

ויסברוד, אמיר, 2004. "נאדיה יאסין: מנהיגה אסלאמיסטית-פמינסטית במרוקו", רות רודד ונגה אפרתי (עורכות), נשים ומגדר במזרח התיכון במאה העשרים, ירושלים: מאגנס, עמ' 177–156.

Mehta, Uday, 1997. "Liberal Strategies of Exclusion", in F. Cooper, and A. L Stoler (eds.), Tensions of Empire: Colonial Cultures in a Bourgeois World, Berkeley and Los Angeles: University of California Press, pp. 59–86.

מאמרים בכתבי עת

דלה-פרגולה, סרג'יו, 2007. "דמגוגרפיה: הפולמוס נמשך", תכלת 27: 30-7.

Pierson, Paul, 2000. "Increasing returns, path dependence, and the study of politics", American political science review  94 (2): 251–267.

אתרי אינטרנט

ונטורה, רפאל, ומיכאל פיליפוב, 2008. "חילוניות ישראלית בסקרי מרכז גוטמן 2008–1990", אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_1/Publications_Catalo...

דאפי אל-ג'מְעאנִי, 2005. אל-ג'זירה,

 http://www.aljazeera.net/NR/exeres/882C9E63-70DC-46E4-8BD3-76AFA85124BE

עיתונים יומיים

ישראל היום, 2007. "מאמר מערכת", ישראל היום, 17.2.09, עמ' 13.

כספית, בן, 2009. "ברוכים הבאים לפוליטיקה של הכמעט", מעריב, מוסף, 13.2.2009.

עבודות מוסמך ועבודות דוקטור

סבן, אילן, 2000. "המעמד המשפטי של מיעוטים במדינות דמוקרטיות שסועות: המיעוט הערבי בישראל והמיעוט דובר הצרפתית בקנדה", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.