check
טשטוש הקו הירוק בחקר נשים פלסטיניות בישראל: ייצור ידע מוסרי וצדק מחקרי | פוליטיקה

טשטוש הקו הירוק בחקר נשים פלסטיניות בישראל: ייצור ידע מוסרי וצדק מחקרי

טשטוש הקו הירוק בחקר נשים פלסטיניות בישראל: ייצור ידע מוסרי וצדק מחקרי

סראב אבו רביעה-קווידר

תקציר

מאמר זה מציע לבחון את המושג "אי-צדק מחקרי" מתוך מבט גנאלוגי של המחקר על אודות נשים פלסטיניות בתוך הקו הירוק ומחוצה לו. שתי טענות תיאורטיות ומתודולוגיות עולות במאמר זה: ראשית, המאמר מציע לכל החוקר/ת נשים פלסטיניות לטשטש באופן תיאורטי את הקו הירוק בין שתי האוכלוסיות הפלסטיניות משני צידי הגבול, שכן מדובר בשתי אוכלוסיות הסובלות ממערכת שליטה של מבנה קולוניאלי מתיישב המפעיל כלפי שתיהן את אותם מנגנוני שליטה, ריבונות וכוח. זאת לאור העובדה כי המחקר המגדרי המתבצע בתוך האקדמיה הישראלית על ידי חוקרות ישראליות עדיין לא פרץ את מחסום ה"ישראליוּת": חוקרות רבות עדיין תוחמות את חקר הנשים הפלסטיניות בפרדיגמת ה"ישראליוּת" כחלק משיח המסווג אותן באופן נפרד מהעם הפלסטיני ומנתחן מתוך מציאות "ישראלית" דמוקרטית, הבוחנת נשים פלסטיניות דרך פרדיגמת השוויון/אי-שוויון, ובכך מייצר אי-צדק מחקרי. שנית, מבחינה מתודולוגית המאמר מציע חיבור בין שתי פרדיגמות חשובות: פרדיגמת הקולוניאליזם ההתיישבותי ופרדיגמת ההצטלבות הרב-צירית (intersectionality) לחקר נשים פלסטיניות. שתיהן מעשירות את הניתוח, מפרקות אותו לגורמים מגוונים ומצטלבים אך גם מאפשרות לתפוס את הגורם המניע את האפליות המצטלבות.

על מנת לבחון את הטענות האלה המאמר מאורגן בשלושה צירים עיקריים: הראשון מתייחס לזהותה של המחברת כחוקרת פלסטינית הנאבקת על הקיום של זהותה ושל זהות סובייקטיות המחקר שלה; השני הוא גנאלוגיה של חקר הנשים פלסטיניות הבדוויות בנגב; והשלישי הוא הסבר של החיבור הבלתי נמנע בין שתי הפרדיגמות: הצטלבות רב-צירית וקולוניאליזם התיישבותי, כשתי פרדיגמות נחוצות להעשרת המחקר על נשים פלסטיניות ובעיקר לייצור ידע שהמחברת מכנה "ידע מוסרי".

 

cover_28.pdf1.13 MB