כשל הלמידה במבחן ההתאמה בין מדינאות לצבאיות במאבק בטרור במזרח התיכון

קובי מיכאל

 

תקציר

התפשטותו של הטרור הג'יהאדיסטי במזרח התיכון הפכה לאתגר מורכב ביותר לדמוקרטיות המתועשות המעורבות במאבק נגד טרור זה. ביטוי בולט לכך הוא משבר הציפיות שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי, שמקורו באי-התאמה גוברת בין המהלך הצבאי לבין התוחלת המדינית הרצויה בגין הקושי של הדרג הצבאי להגדיר את ההישג הצבאי הנדרש והקושי של הדרג המדיני להגדיר את המטרה המדינית.

שיפור ההתאמה בין המהלך הצבאי למטרה המדינית מחייב תהליכי למידה דיאגנוסטית ואסטרטגית, וזו מתאפשרת רק אם מתקיימים תנאים מסוימים במפגש בין הדרגים המאפשרים היווצרותו של שיח פתוח. במאמר זה נעשה ניסיון למפות שלושה פערי ידע בספרות המקצועית, להרחיב את התשתית התיאורטית בשדה של יחסי דרג אזרחי-דרג צבאי ולאתגר את התפישה המסורתית בנוגע למאפייני המפגש והשיח בין הדרגים.

המושג "מרחב השיח" עשוי להתברר כמעין משתנה מתווך אשר יכול לסייע בגישור על הפערים, ובמיוחד על הפער בנושא הלמידה והפיקוח האזרחי. במאמר זה נעשה פיתוח של המושג המקורי באמצעות אפיון של שני סוגים של מרחב שיח (פתוח וסגור), וכן באמצעות זיהוי המתאם שבין למידה אסטרטגית לבין מרחב שיח פתוח וזיהוי התנאים הנדרשים לעיצוב מרחב שיח פתוח.

במאמר נעשה שימוש בדוגמאות מהניסיון האמריקני והישראלי במלחמה בטרור. הדיון מתמקד באתגר הלמידה מכיוון שהנחת המוצא היא שאין די בשיפור תהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני – איכות גבוהה יותר של תהליכי קבלת החלטות אינה מבטיחה בהכרח החלטות רלוונטיות יותר. מאידך גיסא, יש להניח מתאם כלשהו בין תהליכי למידה איכותיים לבין שיפור איכותן של ההחלטות המתקבלות.