סימפוזיון: טראמפ וטראמפיזם

סימפוזיון: טראמפ וטראמפיזם

מבוא

אמנון יובל, מכללת סמינר הקיבוצים, תל-אביב

 

תקציר

ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2016 נחווה וממשיך להיחוות הן על ידי אוהדיו והן על ידי שונאיו כמפץ גדול. זה היה אירוע מטלטל, וגם מתגלגל, ששינה את גבולות מה שדומיין כאפשרי; מסוג האירועים שמחלקים את הזמן ל"לפני" ו"אחרי". גם היום, שלושה שבועות לאחר הפסדו של טראמפ לג'ו ביידן בנובמבר 2020, קשה לתפוס שאדם שפועל בניגוד לכל נורמה פוליטית ותרבותית מקובלת, שמלגלג על כללי משחק דמוקרטיים שהתעצבו במשך שנים, שאינו מקשיב לעצות של יועציו, שנראה שאומר בפומבי כל מה שעולה במוחו ללא שום צנזורה, שמפטר בעלי תפקידים בכירים בממשלו בקצב כמעט יום-יומי ושאינו מוכן להכיר בחוקיות של ספירת קולות המצביעים – היה בארבע השנים האחרונות מנהיג המעצמה הגדולה בעולם, אותה מעצמה שבה גבולות המותר והאסור בפוליטיקה ובתרבות נתפסו עד לא מכבר כנוקשים מאוד וכל המפר אותם נראה כמי שגורלו נחרץ. אפשר לנסח זאת גם כך: בטרם עלייתו של טראמפ לשלטון היה כמעט בלתי אפשרי לדמיין אותו כנשיא ארה"ב; מאז שנבחר – ואף כעת, לאחר הפסדו – קשה מאוד לדמיין את העולם בלי הנוכחות הדומיננטית שלו.