תעשיית שקרים של מי?

 

על ספרו של בן-דרור ימיני "תעשיית השקרים: מדיה, אקדמיה וסכסוך" (ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2014)

שמואל לדרמן

 

בן-דרור ימיני הוא פובליציסט בכיר בידיעות אחרונות. מאמריו נקראים על ידי רבים בישראל, והוא נחשב אחד הלוחמים הבולטים ביותר במה שהוא עצמו מכנה "תעשיית השקרים" המופצים נגד ישראל בעולם. ספרו החדש, תעשיית השקרים, אמנם אינו ספר עיוני גרידא, אך הוא מגובה במקורות רבים ומהווה הזדמנות חשובה לבחון את טיעוניו של מעצב דעת קהל חשוב בישראל באשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

ימיני עוסק בכמה נושאים מרכזיים בשיח על הסכסוך, שאופן העיסוק בהם בעולם מביא לדעתו לידי ביטוי את תעשיית השקרים: הנכבה הפלסטינית; ההתמקדות הייחודית בסכסוך הישראלי-ערבי, ביחס לסכסוכים אחרים בעולם; הדיון על מה שישראל עושה בפועל לפלסטינים; והאשמת ישראל בהמשך הסכסוך, כמו גם באחריות לנפיצותו הכללית של המזרח התיכון. לגבי כל הנושאים הללו מבקש ימיני להראות שהיחס לישראל הוא קיצוני בביקורתיותו ואינו עומד בשום פרופורציה להתייחסות לסכסוכים אחרים בעולם: "כאשר מצמידים שוב ושוב מילה טעונה כמו 'אפרטהייד' לתופעות רגילות של אפליה, כאשר גופי האו"ם למיניהם מגנים את ישראל יותר מאשר כל מדינה אחרת בעולם, כאשר אמנסטי וגופים אחרים עוסקים בישראל יותר מאשר בכל מדינה אחרת – התוצאה היא עיוות טוטלי" (עמ' 23–24). יותר מכך, ימיני מבקש להראות שחלק גדול מהשיח סביב מעשי ישראל מבוסס על שקרים. שקרים אלו מופצים על ידי הפלסטינים ותומכיהם, כמו ארגון ה-BDS; על ידי אקדמאים כמו אילן פפה, ג'ון מירשהיימר ואחרים, במיוחד אלו המשתייכים לאסכולה ה"פוסט-קולוניאלית" והחברים באגודה ללימודי המזרח התיכון בארצות הברית MESA (עמ' 13–16; 26–27); ועל ידי אמצעי תקשורת כמו עיתון הארץ בישראל (במיוחד מאמריו של גדעון לוי, שעליהם נסמכים גם אמצעי תקשורת זרים), האינדפנדנט בבריטניה ואחרים (עמ' 15; 28–29).