הפרדוקס הישראלי: הסכסוך הערבי-ישראלי בתרבות הפוליטית האמריקנית
הפרדוקס הישראלי: הסכסוך הערבי-ישראלי בתרבות הפוליטית האמריקנית
ג'ונתן ריינהולד
תקציר
הפרדוקס הישראלי: הסכסוך הערבי-ישראלי בתרבות הפוליטית האמריקנית
ג'ונתן ריינהולד
תקציר
תעשיית שקרים של מי?
על ספרו של בן-דרור ימיני "תעשיית השקרים: מדיה, אקדמיה וסכסוך" (ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2014)
שמואל לדרמן
"כולם תמכו – כל אחד מסיבות שונות": "המאבק על הפצצה" מאת אדם רז (הוצאת כרמל, 2015)
אודי מנור
א. בשבח ההיסטוריה הפוליטית
אלימות פנים-מדינתית במזרח התיכון: על דמוקרטיה, דמוקרטיזציה ולאומיות
אוריאל אבולוף ועוגן גולדמן
תקציר
כשל הלמידה במבחן ההתאמה בין מדינאות לצבאיות במאבק בטרור במזרח התיכון
קובי מיכאל
תקציר
התפשטותו של הטרור הג'יהאדיסטי במזרח התיכון הפכה לאתגר מורכב ביותר לדמוקרטיות המתועשות המעורבות במאבק נגד טרור זה. ביטוי בולט לכך הוא משבר הציפיות שבין הדרג המדיני לדרג הצבאי, שמקורו באי-התאמה גוברת בין המהלך הצבאי לבין התוחלת המדינית הרצויה בגין הקושי של הדרג הצבאי להגדיר את ההישג הצבאי הנדרש והקושי של הדרג המדיני להגדיר את המטרה המדינית.
למה כל כך קשה להניע אנשים לתמוך בתהליכי שלום? מקרה בוחן של החברה היהודית-ישראלית, 2009–2015
תמיר מגל, דניאל בר-טל ועירן הלפרין
תקציר
שחרור אסירים, צדק ופיוס: בין צפון אירלנד לישראל-פלסטין
ליאור להרס
צריך שניים לטנגו: מבט מוסדי על ממשלות ישראל והסוכנות היהודית בראי מדיניות הקליטה
עדי בינס ואורי ארבל-גנץ
תקציר
יזמי מדיניות ואתגר הנורמליזציה בסביבת הגבול בתקופת "בתר-קונפליקט": מסגרת קונספטואלית והמקרה הישראלי–ירדני
ניסים כהן ותמר אריאלי*
תקציר
מדוע הסכמי שלום מחזיקים מעמד בסיום חלק ממלחמות אזרחים אך לא בכולן?
גורמים פנים-מדינתיים וחוץ-מדינתיים ליציבות הסכמי שלום
ירון סלמן Yaron Salman
תקציר
יציאה יזמית כתגובה לחוסר שביעות רצון משירותים ציבוריים
ענת גופן
תקציר
ישראל והעולם: ההיבט הדמוקרטי*
נעמי חזן
תקציר
בדיוק בזמן שבו מהפכות על רקע התעוררות דמוקרטית התפשטו ברחבי העולם הערבי, ישראל מצאה עצמה בעיצומו של מיתון דמוקרטי. לתהליך הזה יש השלכות מרחיקות לכת לא רק על מעמדה הבין-לאומי אלא גם על סדרי העדיפויות הפנימיים של המדינה, ואף על זהותה ממש.
האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל במבט השוואתי
אור טוטנאור
תקציר
מחקר זה מבקש לתרום לחקר האופוזיציות בשתי דרכים: האחת היא גיבוש מסגרת ניתוח כמותית-השוואתית לבחינת אופוזיציות פרלמנטריות, והשנייה היא עמידה על מצבה של האופוזיציה הפרלמנטרית בישראל לאורך השנים ועל השינויים שחלו בה, שלושים שנה מאז המחקר האחרון בנושא.